הטובים לגולני או לסייבר? האם זאת השאלה? הטובות לטייסים או ללוחמי השייטת? זה כבר מתחמם, וגם על זה אין לי תשובה.
טובי הבנים והבנות – לכולל או לסמינר מהדרין בהתאמה? הלוואי. רק בואו נחכה קצת עד שלא יצטרכו עוד לוחמים בשכונה הזאת...
מיטב בנינו ובנותינו – לא הולכים ומצטיינים על פי שלטי חוצות. הם מספיק טובים בשביל להחליט בכוחות עצמם, על סמך מה שספגו במשפחתם, מה יהיה חלקם בהגשמת חלומות ההורים המייסדים בהקמת האלטנוילנד הפרטית שלנו.
כסף, הגשמה עצמית, תורת ישראל, קיימות כדור הארץ, ציונות מעשית, אהבה ונתינה. כל טוב.ה והכיוון שבחרו בו. מנוער הגבעות ועד למגוייסי פאלו אלטו, מתלמידי ישיבת חברון לבוגרי בית ספר רימון למוסיקה, מאוספי הפלסטיק בחופי ארצנו, לכורמים ברינה בחוות הבודדים במצפה רמון. הטובים ליקב? למה לא...
אני מגיע מבית ציוני. כמעט כמו הרצל. בורגני. עירוני. רציני. רק בלי הזקן. בהסתכלות על המורשת שהצלחתי להעביר לילדים – הרצל לא ממש היה גאה בי. חצי מהן בכלל בחו"ל, הן מחפשות האושר במפעלים זרים, בנסיבות יותר נוחות; מול אתרי גלי ענק לחובבת הגלישה, בלב אימפריית הפיננסים לחובבת הקצב הניו יורקרי, ובסוף לארוחת ששי מגיעות רק שתי בנות. מתוכן אחת או טו טו יוצאת להציל את כדור הארץ במו ידיה עם מקל ותרמיל, והאחרונה שנשארה איתי במפעל הציוני – טוב, אם היא מתחילה לארוז אני מוציא נגדה צו איסור חציית נתב"ג החוצה ללא ליווי הורי להבטחת שובה.
לזוגות צעירים כיום קשה להחליט לאן הטובים הולכים. איפה הכי טובים יצליחו להגשים את חלומותיהם, לגדל שניים או שלושה ילדים, למצוא חניה תוך פחות משלוש הקפות בשכונה, להצליח בקריירה כשהם גם עובדים מהבית, גם מג'נגלים עם הילדים הנכנסים לבידוד מטורלל כל שני וחמישי, מאפסנים את התינוק המנוזל אצל הסבתא בכדי להספיק להגיע לאימון פילטיס ולשמור על גזרה טובה, שלאחריו תבוצע העברת מקל במרוץ השליחים המתיש הזה, והסטארטאפיסט המשפחתי יצליח לצאת לריצת לילה על טיילת תל ברוך עד נמל תל אביב, לשמור על השפיות ולראות את האורות המנצנצים של העיר ללא הפסקה אליה הוא לא יצא לבלות מאז פעם.
היה זה כשהחליטו כי עדיף לשתות כוס יין על הספה מלהיכנס לסחרחורת בייביסיטר, פקקים, חניה, רעש שלא מאפשר ללחוש עד כמה אוהבים, מנה שלא מצדיקה את מחירה, דפיקה ממש לא קלה בכנף במגרש החניה, עומס באיילון בגלל משהו, להקפיץ הביתה את הסבתא התורנית שהתנדבה להחליף את השמרטפית המבריזה ברגע האחרון, ולראות בסוף הערב את השלט "הטובים לסייבר"...
הטובים? אולי שילכו לקיבוץ. זה ציוני, זה יכול להיות גם משולב עם מסורת אם מתעקשים על כיפה וחבר דמיוני בשמים, לילדים זאת קייטנה מתמשכת, להורים זה נח, ביחוד אם הם עובדים מהבית – זה בוננזה. לא חייבים להזיז את האוטו וחניה יש בקיבוץ בשפע. הקיבוצים מזמן הופרטו. אפשר להיות גם שיוויוניים במגורים וגם לצבור אופציות בעבודה.
שילוב של דגניה עם כפר שמריהו או סביון.
הטובים ל"דגניה" החדשה, אבל שבבקשה - שיהיה גם קרוב אלינו כי אחרת זה לא טוב לסבא ולסבתא...
הטובים והטובות. עוד מונח שבמחלוקת. הטובים של פעם לא היו עוברים אף מבחן מיון לסיירת סייבר, והטובות, טוב, הן תמיד טובות. ביחוד זאת עם העיניים הכחולות. רמי, עזוב הכל ובוא אלינו, לסיירת החגבים. פה כולם טובים.
בימי עזר ויצמן נאמר: הטובים לטייס והטובות לטייסים.
האם השוביניסטים היום יאמרו: הטובות ללוחמי הסייבר?
המשפט הנכון הוא: הטובות לטייס ולסייבר.
(ואני בעד שהטובים לקרבי כדברי הרמטכ"ל).