רחל שפירא. לא המשוררת.

לפיני הייתה יד חזקה. לא בפוקר. בתחרויות עם חיילים משועממים בשק"ם. בהורדת ידים, לא היו לו מתחרים ביחידה. במועדון הקצינים, בין סיבוב דומינו לאכילת טוסטים טעימים שהכינה לנו המאמא מטילדה, הדמות האימהית שדאגה לנו לאורך כל השירות הצבאי במחנה המבצעי - פיני בעיקר שתק.

את העבודה עשה במדויק ובנחרצות, בלי הרבה בדיחות אבל עם ציניות נעורים של בחור שהגיע מפתח תקווה היישר למצפה רמון, ליב"א המשקיפה על בית הספר לקצינים אי שם חמש דקות ממצפה רמון, קצת לפני מלחמת ששת הימים כסגן משנה זוטר.

בחור מוצק, עם בלורית מדולדלת המבשרת מפרץ גדול באופק הקרוב, עם לב זהב ותחכום של אם המושבות.

כשהגיעה ליחידה החיילת הצעירה רחל'ה, תוך מספר ימים היה ברור לכולם. רחל'ה מסודרת. היא תהיה החברה של הקמנ"ק. התפקיד המבצעי הכי בכיר ביחידה בתפעול השותף. הקצין שמנהל את ההגנה האווירית מחד ואת ההתנהלות המבצעית השוטפת לאורך היממה. עלק המנכ"ל של היב"א, ומי לא רוצה להיות החברה של המנכ"ל, גם אם הוא רק בן 20 וקצין זוטר.

"לפיניל'ה, יקירי האהוב מכולם, שמור נא תמונה זאת על לבך ממני רחל'ה האוהבת אותך לעולמים אהבה עז",  כתבה רחל ביום פתיחת מלחמת ששת הימים, על תמונתה שמסרה לפיני לנחמו במשמרות הארוכות שלו בלעדיה כששמר על שמי המדינה נקיים ממיגים.

עברו כמעט שנתיים. רחל'ה השתחררה מהשרות הצבאי. המשפחה שלה לא הצטערה ועודדה אותה להיפרד מפיני חסר ההשכלה האקדמית, ולחפש בן זוג עם פוטנציאל עדיף משרות בצבא קבע.

מאז עברו כששים שנה. מי עוד זוכר את הלילות הקסומים על שפת המכתש והנשיקות במדים. רחל ופיני הקימו משפחות ומצאו את האושר. התמונה עם ההקדשה הרומנטית שמורה הייתה במגירה הפרטית של פיני, בין צילומי נכדים ומסעות חייו המשותפים עם החיילת שהחליפה את רחל'ה כבת הזוג של הקמנ"ק במשרה קבועה עד יומה האחרון.

לפני מספר חודשים התאלמן פיני מאשתו אחרי מחלה קשה. רגע לפני שגם הבריאות שלו תיפגע, החליט לחפש את רחל. אולי. אולי מלמעלה יעשו נס עבורו ויזכה למועד ב'.

פיני מבוגר ממני כמעט בעשור. זה לא הפריע לנו להיפגש, להתרפק על זיכרונות בחאקי מהימים בהם הוא היה המדריך ואני סג"מ זוטר ביחידה, עוד קמנ"ק מבטיח אבל עדיין עם בלורית וללא יד חזקה כמו של פיני.

לאחרונה ביקש ממני לסייע באיתורה של רחל בזכות ניסיוני ברשתות חברתיות, עולם מסתורי עבורו.

יצאנו לדרך כשפיני זוכר רק את שמה, וכי הסבא שלה היה זקן השומרים אברהם שפירא.

אחרי מספר ימים הוא נזכר גם שהיא בת מזל עקרב ונולדה בפתח תקווה בשנת 1947. הפאזל התחיל להצטמצם. אלמנטרי, לא?

פרסמתי פניות בקבוצות פייסבוק של וותיקי מלאבס, ובהמשך גם תל אביביים וותיקים שבעיקר חייכו והמליצו על קבוצות חברתיות נוספות המיועדות בעצם לנושא השבת אהבות ישנות.

נאדה. עוברים ימים. פיני כבר מגיע לראש העיר בפתח תקווה שמתלהב לסייע אך זה לא מתקדם. גם השם רחל שפירא לא עוזר. היא כנראה התחתנה ושם המשפחה השתנה. השם גם נפוץ. אולי חוקר AI יוכל לעזור פה.

לפני כשבוע נפגשתי עם חבר וותיק. יקי אופיר. חוקר פרטי מנוסה, ואני משתף אותו בסיפור. שואל אם יוכל לסייע לאלמן עצוב. מאותו הרגע,  הייתי בטוח כי זה רק עניין של זמן עד שרחל'ה ופיני יפגשו לקפה וחיוכים.

ליקי אופיר יש גישה למאגרי מידע והצלבת מידע שמיד זימנו לו כמה מועמדות לבדיקה.

כולן נשאלו קודם אם היו ביחידה בשנת 67'. אף אחת לא הייתה שם.

מחפשים את רחל'ה. משמאל לימין - פיני, יקי אופיר ואני.

לא וויתרנו. נזכרנו כי החוקר אהוד בן עזר פרסם בזמנו ספר על אברהם שפירא השומר. אדם בן 88 שנים שלא ממש היה זמין טלפונית בשבוע האחרון.

קראתי בויקיפדיה כי בן עזר פעיל חברתית במרשתת, רק לא הצלחתי למצוא את כתובת המייל שלו.

מסע האיתור של רחל הפך לאתגר. יקי, אני ופיני. צוות מחזירי אהבה ישנה מהיב"א הדרומית במאה העשרים לפתח תקווה של המאה ה-21.

נזכרתי שיש לי חבר טלפוני. היסטוריון בעצמו שקיוויתי כי הוא מכיר את החבר'ה בברנג'ה שלו. כולל את בן עזר. את ידידי פר' אודי מנור איתרתי אי שם ביבשת אמריקה והוא מיד שמח לעזור והרגיע אותי כי בן עזר צלול ולבטח יעזור.

הופה הופה, וקבלתי מבן עזר את פרטי הקשר של האח החורג של אותה נערה יפה, אהבתו של פיני, רחל שפירא. לא המשוררת. החיילת מהיב"א. שאהבה את הקמנ"ק...

זהו. הגענו לרחל. כמעט הגענו.

רחל נפטרה לפני שנתיים. יהי זכרה ברוך.

טיימינג. זה כל הסיפור.

חבל. היה יכול להיות לסיפור סוף אחר. רומנטי ודביק בנסיבות אחרות.

אז מה הפשט של הסיפור?

כלום. סוף מסע הגעגוע של פיני. לסיפור אין סוף שמח.

חברים, תהנו מהאהבות הקיימות. "החזרת אהבות ישנות " מקומם באלבומים ובאגדות.

ולשמונת הקוראות הוותיקות שלי מפתח תקווה  - אם את קוראת את הסיפור המקומי ורוצה להכיר את החבר שלי, אשמח לעודד אהבות חדשות...

צילומים - מאלבום פרטי של דון ג'ואן פתח תקוואי בדימוס.