top of page

שוטף פלוס 72 שעות

72 שעות לפני כניסת אליהו הנביא, שלושה ימים לפני ההתכנסות השנתית של השבט המשפחתי, רגע אחרי שהסכמנו על רשימת המוזמנים לשולחן סדר הפסח, התפוצץ לנו צינור המים הראשי בבניין.

בית משותף, 15 קומות, בניין לתפארת שנבנה לפני כחמישים שנים, ועושה רושם כי יעמוד איתן עוד חמישים שנים לפחות, רק שהצנרת לא משהו.

כתל אביבים מנוסי קרבות ושרברבים אתם מכירים את התרחיש - רגע אחד אתם בחתונמי מול המסך, ומיד אתם עם מגב ביד אחת וסלולרי ביד השניה, מחפשים נואשות את האיש עם הג'בקה ביד שיסגור כבר את השיבר המרכזי ויאטום את הנביעה החדשה המאיימת לשטוף את כל הבניין המשותף שלכם; בדיוק בערב בו יו"ר ועד הבית יצא לאירוע משפחתי מחוץ לעיר, ורק לו יש את המפתח למנעול חדר דוודי חימום המים בבניין, אשר שם נמצאים הברזים הרלבנטים לסיטואציה המתגברת.

ערב טוב שכנים. ערב טוב לכל מי שהחלו לבשל לקראת סדר פסח. ערב מצוין למי שהחל במקלחות לילדים. ערב מדהים - מזכיר את יציאת מצרים. פתאום מישהו משנה לכולנו את התוכניות וכל מה שחשבנו שיהיה - כבר לא רלבנטי.




מרק עוף כבר לא יהיה פה הערב כי מישהו החליט ליתר בטחון גם לסגור את אספקת הגז. את שישיות בקבוקי המים ששמרנו לנו לעת מלחמה, שתינו בקיץ האחרון בפיקניק בים המלח. את חול חוף הים מראשו של הנכד כבר לא נשטוף הערב במקלחת, ונעבור ל"מקלחת צרפתית". ליטוף של מגבת לחה על אזורים אינטימיים והרבה בושם.

רק באירועי קיצון, תקלה במעלית או הפסקת מים כללית בבניין, נבחנת חסינות יחסי השכנות ארוכת השנים. בקבוצת הוואטסאפ הביניני מתחילות לצוץ שאלות חסרות סבלנות - "עד מתי? יש לנו שלושים אורחים לסדר ואני באמצע הבישולים!", "יש לכם צפי לסיום? העוזרת שבקושי השגתי לא יכולה לעבוד בלי מים!", "מה אני עושה עם העציצים במרפסת שמתיבשים כבר שעות בחמסין הזה?!", " אולי תזמינו שרברב אחר שמבין בזה יותר מהאיש המזוקן שעומד רטוב בלובי הכניסה לבניין ללא בשורות לחג?", "דיברתם עם 106?", "אין לנו גז!", "אפשר להפעיל מכונת כביסה אם יש זרם מים מקרטע?", "למה בקומה העליונה יש מים ולנו אין?", "תודה רבה לחברי הועד הנהדרים שלנו", " זה בטיחותי להשתמש במעלית כשהיא מוצפת במים?" - בשלב הזה העברתי הקבוצה ל"השתק", ויצאתי ממנה. ירדתי להתקלח בחדר הכושר השכונתי. הכרזנו על "הפסקת אש" במטבח לשעות ארוכות עד שנקבל הודעת הרגעה בוואטסאפ הבנייני.

יששש. הבעיה סודרה. השרברב מגיע עם ענף של זית על המפתח השוודי שלו. המים חזרו לברזים אחרי כמה שעות ארוכות מלחיצות. אפשר לחזור להכנות לחג. בתפריט קצת מצומצם השנה. אם אתם מרגישים קצת חול במרק, זה לא בגללי. תלונות לראובן מוועד הבית שעכשיו מקבל זר פרחים ענק מהשכנים על נחישותו בליל יציאת מצרים של המים בחדר המדרגות מהצנרת החלודה בואך משכננו הרטוב.

 
 
 

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating

©2020 by סיפורי אבי דר. Proudly created with Wix.com

bottom of page